מסע למונגוליה אוגוסט 2009

יומן המסע של ניר שריג

 

תקציר המסע

למי שלא בדיוק רוצה לעסוק בפרטים ולחצות עמודים מייגעים – בתקציר אסקור את לוח זמנים שלנו כפי שיופיע בהמשך בפרוט. בנוסף אציין פרקי משנה אותם הוספתי והם פחות עובדתיים ויותר תיאוריים והתרשמותיים שלי. בסופו של התקציר אביא 'פנינים' ומייחדים למסע :

• יום שבת - 1/8/09 טסים.

• יום ראשון  2/8/09 - מגיעים לבייגי'ן.

• יום שני     2/8/09 - בבייגי'ן. 

• יום שלישי 3/8/09– לרכבת הטראנס סיבירית.

• יום רביעי  4/8/09 – מגיעים למונגליה – אולן באטר

• יום חמישי 5/8/09 – יוצאים למסע המונגולי

• יום שישי  9/8/09- למרגלות המנזר האדום על גדת הנחל, מרוצי סוסים

• יום שבת   8/8/09 – משפחה מונגולית בגר ולילה ראשון ב gear camp

• יום ראשון 9/8/09 – נוסעים למעיינות החמים

• יום שני    10/8/09 – לילה אחרון באוהלי סיירים....

• יום שלישי 11/8/09- לחאחורין בירתו העתיקה של ג'יגנס חאן

• יום רביעי  12/8/09 - מחארחורין לצפון המדבר הגובי, לדיונות

• יום חמישי 13/8/09 – יום נסיעה מהמדבר הגובי חזרה ל UB

• יום שישי  14/8/09 – יום אחרון בשטח, שמורת הסלעים

• שבת אחרונה- 15/8/09 – חוזרים לאולן באטר

• יום ראשון 16/8/09 – טסים ממונגוליה לבייג'ין

• יום שני 17/8/09 – בכל זאת טסים בסופו של יום

 

הפרקים הנוספים ביומן 

על סין למדנו מהמדריכה

מה למדנו על מונגוליה [ צבר כל הימים ]

האנשים בקבוצה - 15 מטיילים ואילן

הנהגים והצוות המונגולי

הטבע במונגוליה- הרי זוהי המהות של הטיול לא ?

ה system שלנו

 

תקציר דגשים ומייחדים של המסע

 

הייחודי בארץ הזו זהו המבט מאופק לאופק – היכן שלא תעמוד ותסתובב 360 מעלות תראה רחוק - תראה אופק

 

שעון בייגי'ן מקדימים את הנחיתה, יציאה כקבוצה תוך מעבר מצלמות תרמיות לברור חום גוף ואפשרות לשפעת, מפגש עם המדריכה המקומית ושליחת הציוד ברכב נפרד למלון. הרכב ממוזג אבל בחוץ חם, מהביל ומאד לח. פחות מ %20 יודעים חוץ מסינית שפה נוספת, לקראת האולימפיאדה בשנת 2008 נבנו 3 בנייני ציפורים – כנף ציפורים - הטרמינל בשדה התעופה, רגל ציפור - מגדל התקשורת בעיר, קן הציפורים – האצטדיון. הזיוף מותר וחוקי בסין,אך מופרד לסחורה 'אמיתית'. הסינים מאד לא נחמדים, בוטים, נוגעים ואינם מסבירי פנים. נכנסים לרכבת הטרנס סיבירית אחרי שמצטלמים לידה, הקרון דחוס ובו כ 8 תאי-לינה של 4 אנשים בכל תא. לכל קרון שרותים ומיחם בקצהו. בתא שולחן קטן. מקבלים מצעים וכריות, מאד צפוף ויש התחשבות הדדית כשהכלל אומר שתמיד מישהו בתא כדי לשמור על המטען. לאחר 31 שעות - 14:30 מגיעים סוף-סוף ! לאולן באטר, בעזרת סבלים מועמס הציוד על האוטובוס ויוצאים ל'עזה' / אולן באטר הבירה. למחרת אחרי תדריך ומפות יוצאים לדרך הארוכה על-פי צוותי הגי'פים. ארוחת צהרים ראשונה בשטח- ליד נחל, שרותים ומתקן מים ואוהל ובו ערוכים שולחנות, תרמוסים וכסאות. בתפריט תמיד - נוטלה, ריבות, רטבים, קרקרים ולחם. תמיד מתחילים בסלט ירקות ומסיימים בפרי או שוקולד. האוהל האישי מכוסה ביריעת הגנה, יש לו מסדרון לפתחו. את השק'ש שמים על-גבי מזרון מתנפח לשם בידוד מהרצפה הקרה. בדרך חזרה הנהג שלנו מזהה התארגנות למרוץ סוסים וכמובן מיד עוצרים ומשתתפים בחוויה של ההכנות למרוץ, ציוותי הילדים, המרוץ עצמו והזוכה. המרוץ היה כמה ק'מ טובים. למונגוליה גבול של 8000 ק'מ מהם 3.4 אלף עם רוסיה, השאר גבול מול סין. 3 תקופות מרכזיות בהיסטוריה של מונגוליה- ההונים : במאה ה 3 לפנה'ס, הטורקצ'אנים : במאה ה 8 לפנה'ס, תקופת ג'יגס חאן החל מהמאה ה 13 לספירה למשך 200 שנים. למונגוליה שלטון קומוניסטי מאז שנת 1921. מאז 1989 היא מדינה עצמאית, ריבונית בעלת משטר דמוקרטי. 5 חיות עיקריות במונגוליה בעדרים ובודדים שמונים 40 מיליון ראש ! – סוס, פרה, יאק, כבשה, עז, גמל וכמובן כלבים. מונגוליה גדולה בשטחה מישראל פי 70 ! אך בה רק 2.7 מיליון תושבים. הנשים הן המובילות והדומיננטיות במשפחה המונגולית. הכל לא קבוע במונגוליה- תשאל מה יהי מזג האויר מחר-יענו שיעדכנו אותך למחרת בערב.. הצוות המונגולי מאד חרוץ ושקט וממש לא דברן, מה שכן הם תמיד עליזים וצוחקים בינם לבין עצמם.הם עסוקים בהכנת ארוחות מצויינות וטיפול באוהלים ובציוד שלנו מקשיב לטבע- חוויה מיוחדת לשמוע ביחד ובנפרד משק כנפיים, צהלות ושעטות סוסים, גאיות, פעיות ומו של פרות, צרצרים ונביחות כלבים. סוף-סוף קשר פלאפוני, אני מודיע בקשר לכולם לפתוח פלאפונים ואילן 'נעתר' ועוצרים להקמות קשר עם הארץ – איזה כיף לאחר 48 שעות של ניתוק. הטבע פראי ואמיתי לגמרי, הטבע נטול קצות ! -מרחבים עצומים ורבים, רובם ככולם ירוקים בשלל גווני הירוק השונים. ככלל הטבע מתחלף במרחבים בין כביש סלול [מעט מאד] לדרכים יותר ברורות ופחות ניראות גם הם ארוכות ואין- סופיות. הדגימו לנו מהי שירת חומי ומהו הכינור הלאומי ה HORSE HAD FIDLE. הלינה באוהלים הינה על גדת נחל/נהר לשם תספוקת של מים לבישול, קפה/תה ושטיפת כלים. בכל יום צועדים מעט לשם חילוץ עצמות. בגי'פים אנחנו קבועים ומתחלפים במקומות הישיבה בין העצירות שהן בתכיפות די רבה, אם לפיפי ואם לצילומים. מגיעים בצהרים לבירה המלוכלכת והמוזנחת, אין כאן שום פיתוח סביבתי או טיפוח כלשהוא. בעיר גרים ספוראדיים שכל נווד קבע לעצמו, פחונים, בתי מגורים בעלי קומות. המולה וצפיפות מכוניות. נוסעים לפסלו החדש של ג'יגנס חאן. הפסל ממוקם בשמורה והינו בעצם קומפלקס שלם שעדיין בבנייה ופיתוח, אך במרכזו הפסל שגובהו 40 מטר ! עלותו 30 מיליון דולר !!!, כאן ניראה גי'גנס חאן רכוב ע'ג סוס ובידו מטה 'קסמים'. אין ספק שזהו עושר ופאר חריג לחלוטין בנופה של מונגוליה. מכתב הברכה והסכום לאילן - אנו מעניקים לו שי של קשת וחיצים וכן בקבוק יין מיוחד המצופה עור מגולף. אילן מאד מתרגש ומסכם יפה ועדין את המסע. מתחילה לה סגאה של אי- המראת הטיסה לארץ כתוצאה מתקלה. אנו שוהים כ 6 שעות בתוך המטוס ! ממריאים רק למחרת בערב ונוחתים ב 02:30 בנתב'ג, איסוף הכבודה ופרידה קצרה ליד מסוע המזוודות.

זהו אני כאן !!!

 

היומן

פרוט ימי המסע -

טסים 1/8/09 שבת 20:50 בנקודת המפגש ב DF, עם כל החיפאים ואילן.קניות ב DF. 22:30

עליה למטוס 22:50 המראה בזמן, יושב בכל זאת ליד אילן [לא הצלחנו לסדר זאת מראש].

 

יום ראשון 2/8/09 מגיעים לבייגי'ן

13:00 – שעון בייגי'ן מקדימים את הנחיתה, יציאה כקבוצה תוך מעבר מצלמות תרמיות לברור חום גוף ואפשרות לשפעת [מילאנו גם טופס מיוחד בנושא] מפגש עם המדריכה המקומית - אמילי ושליחת הציוד ברכב נפרד למלון, אנו באוטובוס מתחילים סיור וביקור. הרכב ממוזג אבל בחוץ חם, מהביל ומאד לח. מתחילים במתחם גלריות ואומנות בהן יש פסלים, ציורים ובתי קפה. זוהי חלק מהרגולצייה בסין שכל יום סיור מחוייב ע'י השלטון לכלול מתחם, מפעל או אזור שמעודד ע'י הממשלה. משם נסענו ל -silk market שם בבניין בן 6 קומות מרוכזים החיקויים והזיופים שהם מותרים בסין. מ- אוכל, ביגוד, אלקטרוניקה ועד תכשיטים וכו'. בסוף הקניות ארוחת ערב במסעדה שבבניין בשרות עצמי. בדרך עוברים בכיכר טייאמנן, הכיכר הגדולה בעולם ובה בדיוק החלפת משמרות והורדת הדגל. [ הדגל הסיני מונף עם זריחה ומורד עם חשיכה]. בשעה 20:15 מגיעים למלון. סוף-סוף מקלחת והתארגנות. בשעה 21:30 למי שרצה מוזמן מס'ג לחדר [ כן זה הנוהל...]

 

על סין למדנו מהמדריכה

קיים איסור חמור לילודה של מעל ילד אחד, ולא - מוטל קנס של 30-45- אלף $. פחות מ %20 יודעים חוץ מסינית שפה נוספת. הזיוף מותר וחוקי בסין, אך מופרד מסחורה 'אמיתית'. לקראת האולימפיאדה בשנת 2008 נבנו 3 בנייני ציפורים : כנף ציפורים - הטרמינל בשדה התעופה, רגל ציפור- מגדל התקשורת בעיר, קן הציפורים – האצטדיון. עובד ממשלה ובעל מקצוע חופשי שעובד עבור הממשלה זוכה במעמד מיוחד בחברה, לקופונים למזון ועוד צו'פרים. לקראת נישואין הנדוניה מורכבת מ 3 אלמנטים שהלכו והתעדכנו משך שנים - פעם- וואק, צו'פסטיק ובגד מסורתי, בהמשך – שעון, רדיו ומכונת תפירה, בעת החדשה – אופנים, טלוויזיה ומדיח. וכיום...הנדוניה מורכבת מ 3 כרטיס אשראי........ [ סתתתם] צבעים נחשבים – כחול - שמים וכוח, צהוב – אדמה, ירוק - חיים, אדום – מזל. בעיר של פעם המעמד היה קובע והיה מוצג בכניסה לכל בית ע'י כמות קורות שבכניסה וכמות מדרגות. בבתים היו לנים כדלקמן: בצפון-ההורים, במזרח הבנים, במערב - הבנות, בדרום – המשרתים.

הסינים מאד לא נחמדים, בוטים, נוגעים ואינם מסבירי פנים- זו תובנה שלי כמובן.....

 

יום שני 2/8/09 בבייגי'ן

 

07:30 ארוחת בוקר במלון, סביר ופריטת דולרים ליואנים. נוסעים למקדש השמים – מתחם ענק בו הם, שרים, מנגנים, מבצעים פאנג-צויי, שיאצו, משחקי קלפים ודומינו וכאלו, תוך רענון והקדשה לספורט ולשקט הנפשי. משם נוסעים לשוק האלקטרוניקה, המזוייפת...נקרא שוק הפנינים. נוסעים למפעל לתכשיטי פנינים [שוב מפעל ממשלתי] בו מקבלים הסבר על תהליך הוצאת הפנינים ו....קונים תכשיטים ותכשירים... ארוחת צהרים בשיטת השולחן העגול, פלטה ענקית במרכז השולחן אליה מובא אוכל קצוב וכל אחד מסובב אליו כרצונו. נוסעים לחוטונג לשחזור יפה של בייגי'ן העתיקה, מקום אוטנטי. מבקשים וחוזרים לשוק המשי, אותו בניין מזוייפים ל'השלמות', בערב ארוחת ערב שוב באותה מסעדה. חוזרים יחסית מוקדם למלון, לקראת היציאה מחר.

 

יום שלישי 3/8/09 – לרכבת הטראנס סיבירית

 

השכמה 05:30 07:00 הגעה לתחנת הרכבת ההומה כל-כך, אין חניה ואנחנו נאלצים עם כל הכבודה לחנות רחוק ולהגיע לתחנה בזמן. מעט לחץ עד שמופיע סבל נכה וצולע עם יד אחת מתפקדת בלבד, שמעמיס כ 8 מזוודות [ אזור 140-160 ק'ג !] ומביאן לתחנה עבורינו, השאר סחבו בכוחות עצמם. נכנסים לרכבת, אחרי שמצטלמים לידה, הקרון דחוס ובו כ 8 תאי-לינה של 4 אנשים בכל תא. לכל קרון שרותים ומיחם בקצהו. בתא אנו ארבעה - שולה, ריבה, אילן ואני [שעולים לדרגשים העליונים], בתא שולחן קטן. מקבלים מצעים וכריות ומיד כל-אחד מנמנם לו. מאד צפוף ויש התחשבות הדדית כשהכלל אומר שתמיד מישהו בתא כדי לשמור על המטען. בצהרים אוכלים ארוחה בקרון המסעדה הסיני ומטיילים לאורך הרכבת. נכונו לנו 30 שעות ! כך שמעבירים את הזמן, בשיחות, קריאה, שינה ומוסיקה [MP]. ב ERLIN עוצרים לבקורת גבולות סינית תוך איסוף הדרכונים מכל אחד מהתא. הרכבת נוסעת להחליף גלגלים למרכב צר יותר, כך שיתאים למסילה המונגולית [ זכר למלחמה בין מונגוליה וסין, זאת כדי למנוע מעבר חלק של רכבות בין המדינות]. אנחנו מחכים 3 וחצי ! שעות, באויר ובסופר קטן צפוף ומקומי. חוזרים לרכבת כשחוזרת מהחלפת הגלגלים, נוסעים עוד כחצי שעה למעבר המונגולי, אז עוצרים לשעה וחצי שוב איסוף דרכונים לבדיקה, לא מאשרים הפעם לרדת. 

 

עם החזרת הדרכונים הם בודקים בתאים אפשרות של הברחות ונוסעים סמויים. בשעה 01:30 יוצאים לדרך לתוך מונגוליה והולכים לישון עד למחרת באזור 08:00. ארוחת בוקר בקרון מסעדה מונגולי [שהוחלף במעבר בגבול] שהינו הרבה יותר נעים ונקי.

 

יום רביעי 4/8/09 – מגיעים למונגליה

 

אולן באטר 14:30 מגיעים סוף-סוף ! [ באחור] בעזרת סבלים מועמס הציוד על האוטובוס ויוצאים ל'עזה' / אולן באטר הבירה, למסעדה לארוחת צהרים. המסעדה נקראת BD והיא מונגוליאן-בר.... נוסעים למלון להתארגנות ומקלחות. יוצאים באוטובוס למופע וקונצרט מקומי. אח'כ לסיור בתצפית [לכבוד החייל הסובייטי ] שמשקיפה על עיר הבירה מגעילה. ארוחת ערב וחוזרים למלון.

 

יום חמישי 5/8/09 – יוצאים למסע המונגולי

08:30- אחרי תדריך ומפות יוצאים לדרך הארוכה על-פי צוותי הגי'פים. בגי'פ שלנו הנהג המוביל והאחראי לנהגים - אויוגו ונארה המדריכה בנוסף אילן, נגה ודובי פטיש. נוסעים נסיעת כביש [עדיין...] ושבילים. עוצרים לארוחת צהרים ראשונה בשטח- ליד נחל, שרותים ומתקן מים ואוהל ובו ערוכים שולחנות ערוכים, תרמוסים וכסאות. בתפריט תמיד - נוטלה, ריבות, רטבים, קרקרים ולחם. תמיד מתחילים בסלט ירקות ומסיימים בפרי או שוקולד. ממשיכים לנסוע ושרים גבי ברלין, עוצרים לראות את הטכניקה של חליבת סוסות זהו המשקה הלאומי שלהם-האירק. הטכניקה היא שמרמים את הסוסה ומביאים לה את הסייח, אך לאחר שהיא מריחה אותו הוא מוסט מהפיטמה והם חולבים את החלב... ממשיכים בנסיעה ועוצרים לטעום דגים מעושנים. מגיעים לחנייה ליד הנחל שמתחת למנזר האדום. פעם ראשונה באוהלים, שמוקמים על-ידי הנהגים והצוות המינהלתי. מדורה קטנה להברחת הברחשים הרבים, תדריך זהירות מסירפדים וארוחת ערב. אין פלאפונים ! עד עתה חוויתי/נו – מרחבים אין-סופיים בגווני ירוק לסוגיו, עדרים רבים של חיות, גרים [אוהלי/בתי המונגולים] בודדים חלקם עם כלי רכב לידם ו/או אנטנה לוויינית לטלויזיה. כפרים קטנים וגדולים של ריכוזי גרים ומחנות GEAR CAMP למטיילים, תיירים ומקומיים. ראינו בדרך לראשונה אובו - מקבצי אבנים עם סרטים צבעוניים ומינחות לאלים. ראינו נחלים רבים וריכוזי מים מגשמים, חלק מהשטח דומה וחלקו משתנה לעיתים. כבר ביום הראשון תפסו אותנו גשמים – הגשם מגיע מיידי והינו מקומי, קרי גם בתא שטח מאד מסוים [ולא בכל השטח] וגם מגיע-יורד בעוצמה ומפסיק באחת. בלילה שינה לא משהו, בתוך אוהל ראוי ונוח יחסי [אוהל ששווה $400], האוהל מכוסה ביריעת הגנה, יש לו מסדרון לפתחו. את השק'ש שמים על- גבי מזרון מתנפח לשם בידוד מהרצפה הקרה.

 

יום שישי 9/8/09 - למרגלות המנזר האדום על גדת הנחל, מרוצי סוסים

 

07:30 קיפולי שק'ש ואירגון לקראת ארוחת בוקר. את המאהל כאמור מקפלים ומעמיסים עם שאר הכבודה הנהגים. אנו יוצאים לצעידה לכיוון המנזר האדום כשבדרך כלי הרכב מצטרפים ואוספים. במנזר הסברים על תפילות מתגלגלות בודהות וכו'. בנתים מתחיל מבול באזור שלנו וממרום המנזר רואים שהדרך שממנה באנו-יבשה לגמרי. בדרך חזרה הנהג שלנו מזהה התארגנות למרוץ סוסים וכמובן מיד עוצרים ומשתתפים בחוויה של ההכנות למרוץ, ציוותי הילדים, המרוץ עצמו והזוכה. המרוץ היה כמה ק'מ טובים והוא לווה ע'י גי'פ שופט שלהם. הזוכה נער בכתה ז' בגיל 14, אך ניראה קטן מאד מגילו. משם ממשיכים ועוצרים ב'מיני-שוק' ב EDAR. מגיעים לחניית לילה באוהלים פעם נוספת, אחרי חיפוש מקום הולם ליד הנהר, כמובן... קבלת שבת לפני ארוחת הערב, וקריאת פרשת השבוע והסברה ע'י נגה. שרים ליד מדורה שערכו הנהגים שירי מולדת, ועל כל כמה שירים שלנו עונים לנו המונגולים בשירים שלהם. בלילה בעודנו באוהלים יורד גשם, חוץ מלהקשיב לו - אין שום נזק בתוך האוהלים.

 

מה למדנו על מונגוליה [ צבר כל הימים ]

 

למונגוליה גבול של 8000 ק'מ מהם 3.4 אלף עם רוסיה, השאר גבול מול סין. מונגוליה מחולקת ל 21 אזורים –AMK ו 250 עיירות SOM. באולן באטר בין 800 אלף ל 1.5 מיליון תושבים בהתאם לעונות השנה. רובם של המונגולים צעירים. 3 תקופות מרכזיות בהיסטוריה של מונגוליה- ההונים : במאה ה 3 לפנה'ס, הטורקצ'אנים : במאה ה 8 לפנה'ס, תקופת ג'יגס חאן החל מהמאה ה 13 לספירה למשך 200 שנים. במונגוליה 10 קבוצות אתניות %85 מהם חאלקים ו %4 הם קזחים. תוחלת החיים במונגוליה – 75 לנשים ולגברים 70. למונגוליה שלטון קומוניסטי מאז שנת 1921. מאז 1989 היא מדינה עצמאית, ריבונית בעלת משטר דמוקרטי. יש בה 76 חכ'ים ו 13 שרים, ראש ממשלה ונשיא. הדת השלטת במונגוליה – %90 בודהיזם והשאר שאמנים. היום יותר עוברים לשמאניזם שדוגלת בטבע ומאמינה ברוחות ששומרים עליהם. 5 חיות עיקריות במונגוליה בעדרים ובודדים שמונים 30 מיליון ראש ! – סוס, פרה, יאק, כבשה, עז, גמל וכמובן כלבים. לגר, האוהל נכנסים לשמאלו ברגל ימין ומקיפים אותו עם סבוב השעון. בגר המטבח, הסלון, 'חדר' שינה ובעצם כל חיי המשפחה מתנהלים בו. הם מרתיחים קבוע ועד 2000 פעמים ביום ! את חלב הסוסות האירק, ושותים אותו מצלוחיות. 

 

חלק מהחלב הופך חמאה, יוגורט ועוגיות. החלב נשתה בעיקר בקיץ לשם ניקוי המעיים והכנתם למאכל רב של בשר לכל אורך החורף הקשה שלהם. למונגולים כתמים כחולים באחורי הגוף, כתמים שעוברים גנטית. מונגוליה גדולה בשטחה מישראל פי 70 ! אך בה רק 2.7 מיליון תושבים. משכורות במונגוליה : נמוך, $65, סביר/גבוה – 150-$, ממנה משולמת למדינה %10 מיסוי. היצוא המונגולי- קשמיר, בשר, זהב גולמי, בעיקר לסין ורוסיה. 4 עונות בשנה, באביב סערות רוחות עזות בחורף גשם ושלג וטמפ' צונחות עד -40 ! מה שגורם לחיות למיתה המונית. מחיר כבשה : הבקר $40 הצמר $1 בלבד. %97 מהמונגולים יודעים קרוא וכתוב. שכ'ל לימוד באוניברסיטאות כ $800 לשנה. משפחה נודדת תקבל על כל ילד שלישי לימודים חינם. במונגוליה 16 נחלים מרכזיים ו- 3000 אגמים. הנשים הן המובילות והדומיננטיות במשפחה המונגולית. על כל 1000 איש 21.5 יוולדו ו 6 ימותו , לכן הרוב צעיר. HORSE HAD FIDLE- כינור הרשמי שלהם, בנוי מ 2 מיתרים וקשת מזנב סוס. שירת החומי -ה THROAT SING נולדה כחיקוי חיות ומבוססת על קולות מהבטן, החזה, הגרון ואף. הכל ואגיי ולא קבוע במונגוליה - תשאל מה יהי מזג האויר מחר - יענו שיעדכנו אותך למחרת בערב...תשאל כמה זמן נסיעה ?- יענו מספר ק'מ, אף פעם לא בזמן. על-פי נארה - המטיילים היפנים מדויקים, עובדים ע'ב שעון ולו'ז, המטיילים הקוריאנים – מלוכלכים ומלכלכים, את הסינים שונאים במונגוליה כי הם מנצלים אותם וזכר להיסטוריה.

 

על-פי נארה - בעתיד חייבים לייצר,להשקיע, לשנות את המשטר המושחת ולחצוב מחצבים, רק כך תגשים מונגוליה את עתידה. מחיר בית 100 מ'ר בבירה=770 אלף $. יום שבת 8/8/09 –משפחה מונגולית בגר ולילה ראשון ב gear camp נסיעה במרחבי השטחים הבלתי נגמרים בדרך - ככלל הצבע הוא ירוק לגווניו. הייחודי בארץ הזו זהו המבט מאופק לאופק – היכן שלא תעמוד ותסתובב 360 מעלות תראה רחוק- תראה אופק עוצרים להליכה מרוכזת משך 20 דק' וממשיכים. מגיעים למשפחה בגר אוטנטי, [גר הינו האוהל – הבית המונגולי], במשפחה 4 נפשות וכן דוד ודודה שמתארחים. מתרשמים ומקבלים סקירה על מהות הגר ועל המשפחה. מתכבדים בחלב פרה/סוסה + תה וחלב, עוגיות ויוגורט שהכינו. למשפחה זו בת סטודנטית בחופשה מהאוניברסיטה שידעה אנגלית והתערבה בשיחה. יום זה מאופיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות וגשמים לפרקים. נתתי להם מתנות ולאמא של הגר זוג משקפים שמאד התלהבה וחבשה אותם. משם חזרנו 'לעיר' הקרובה - בעצם ריכוז פחונים דל, לחמ'ם – אלק...מקלחת חמה. נכנסות ראשונות הבנות ולמרות מזג האויר והתור לא מתביישות לפתוח פאנים ליבוש שערן. ארוחת צהרים אכלנו ביום זה בעיר הזו [ עיר שבה נארה המדריכה נולדה], בתוך חנות שהצוות המינהלתי 'כבש'. המשכנו בנסיעה לאגם UGI וחניית לילה ראשונה במחנה שלהם .GEAR CAMP– תנור חימום על גללים [שלא מסריחים בגלל שהעדר אינו אוכל בשר] אבל מספיקים לחצי שעה ברוטו לחמום. בגר תרמוס ותה חם. בערב הזה לאחר ארוחת הערב ערכנו מפגש הקבוצה- סוג של דינמיקה קבוצתית שהיה מאד מוצלח. האנשים בקבוצה- 15 מטיילים ואילן.

 

יום ראשון 9/8/09 – נוסעים למעיינות החמים

 

בגר הלילה ישנתי עם אילן, ארוחת בוקר מוגשת כבופה וזה נחמד ושונה. התחלנו את הבוקר בצעידה לאורך הנהר, צעדתי עם ריבה וגיליתי שגם היא היתה בטנקלווד בניו- אנגלנד, לראות ולשמוע – קונצרט של התזמורת של בוסטון. הדרך ברכב הופכת מחולית שליד האגם להררית, מגיעים לארוחת צהרים על גבי משטח דשא גדול וירוק. לאחריה נשארים עוד כשעה ללון- מנוחת צהרים ספוטאנית כיאה לאנשים בחופשה. ממשיכים דרך מעבר הררי לצנחר, שם גרים ליד מעיינות חמים, בריכת מים מינרלים שחמה מאד, אבל מנקה אותנו, כולם בבגדי ים ומשם למקלחות. ארוחת ערב, לחלקינו מס'גים ודיסקו. שוב אין פלאלפון!אבל שולחים כביסה שחוזרת למחרת בשקית רטובה....

 

יום שני 10/8/09 –לילה אחרון באוהלי סיירים....

 

לאחר ארוחת בוקר יוצאים לטיול קצר עד למקור המעיינות החמים, שם צילום קבוצתי ראשון. הנביעה בטמפ' של 76 מעלות. חוזרים ויוצאים לנסיעה קצרה יחסית למפגש עם הרכב המינהלתי, לארוחת צהרים בפסגת גבעה/הר ממנו נשקף נוף מקסים. שם מעט עצים שמשמשים לנו כחבלי יבוש לכביסה הרטובה. לאחר מנוחה ותשקיף, על הנוף יורדים בהליכה מההר לצעדה קצרה, במהלכה מזהים משפחה שהגיעה למקום לבנות גר ומצטרפים לעידודם ולראות את המלאכה. נוסעים לחניית לילה שליד נחל, חיפוש מקום טוב ללא סחף [ שוב הנהג שלנו 'הנץ' מוביל את החיפוש]. האוכל הערב 'שלנו' אבל גם מסורתי- כבש שנשחט במקום ע'י הנהגים...נחתך ומבושל בסיר לחץ על מדורה. בערב הזה חוגגים למרים ממולדת יוהל'ד 60 ! היא מקבלת כובע מונגולי אוטנטי וזר בלונים מהצוות המונגולי, עוגת יום הולדת מנארה המדריכה וספר תמונות שהכין עבורה גדי בעלה, בשם המשפחה. מ ר ג ש. עוד לילה ללא פלאפון ! 

 

הנהגים והצוות המונגולי- נארה, אויוקו, עוד 4 נהגים, טבחית וביתה ועובד כללי נארה המדריכה, ילדה בת 21 בוגרת תואר ראשון בהצטיינות ביחסים בין- לאומיים, שקטה מדי, חייכנית בשיחות 'נפש' שלי איתה מאד אמביציונית ויודעת לחלום רחוק....הנהגים מאד מיומנים ומהם נדרש לנהוג בדרכים שאינן דרכים ממש ולנווט בהתאם [ לא פעם אף מחוץ לשבילים]. הנהג שלנו, גי'פ מס 1 הוא המוביל, נהג מיומן וחרוץ, מדי פעם הוא נעזר בחברו מהרכב המינהלתי שכנראה הוא בעל חושים מחודדים כמוהו ובעל ניסיון. אני קורא לנהג שלנו 'הנץ' שכן הוא רואה ממרחקים ארועי טבע, דרכים ומז'א צפוי, ומגיב בהתאם. הוא ממש מזכיר לי גשש בצה'ל שמוביל את הכוח במיומנות. הצוות מאד חרוץ ושקט וממש לא דברן, מה שכן הם תמיד עליזים וצוחקים בינם לבין עצמם. כלי הרכב הינם מיציבושי מסוג דליקה, בו 4-7 מקומות בעלי הנעה קדמית ומזגן. הרכב מועמס בציוד שלנו כך ששאר הציוד נמצא על-גבי גגות הרכב או ברכב המינהלתי שהינו פארגון, רוסי- קופסא מרובעת אך מכילה כל טוב... לנהגים קשר רדיו בין כלי הרכב, משמש בעיקר להתראות דרך ועידכון הדדי. בדרך שומעים גבעטרון, [לא כולל אילן שסוציומאט ושומע את שיריו באוזניות] התרנגולים, גשר הירקון ועוד. גם השירים והמלודיה המונגולית נשמעת והיא מאד נעימה. הצוות חרוץ מאד סוחב, מקים ואוסף ציוד, יחד עם זה לא הייתי רוצה לפגוש אף נהג לבד בלילה... כולם 'חיות שטח'. צוות המינהלתי עסוק בהכנת ארוחות מצויינות שמוגשות בחן וחיוך וכן בהקמת שרותים, מתקן מים וסבון...

 

יום שלישי 11/8/09 לחאחרין בירתו העתיקה של ג'יגנס חאן

 

העיקר? המאהל אחרינו, אין יותר אוהלי סיירים בטיול. יצאנו אחרי לילה קר במיוחד בו רובינו לא ישנו מרוב קור, אכן לילה קשה. ומקשיב לטבע- חוויה מיוחדת לשמוע ביחד ובנפרד משק כנפיים, צהלות ושעטות סוסים, גאיות, פעיות ומו של פרות, צרצרים ונביחות כלבים. היום נוסעים 160 ק'מ. זוכרים ? מרחק וממש לא כמה זמן תקח הדרך.... היום החל עם 'תאקל' הצלמים [שהינם בסך הכל 6 איש מחבורה של 16 מטיילים] שמנסים להכתיב את קצב הטיול, לקראת ארוחת צהרים ולאחריה סוף-סוף קשר פלאפוני, אני מודיע בקשר לכולם לפתוח פלאפונים ואילן 'נעתר' ועוצרים להקמות קשר עם הארץ – איזה כיף לאחר 48 שעות של ניתוק. מגיעים לחארחורין, מקום בירתו של ג'יגס חאן, במקום דוכני –קנייה רבים, מקדשים לסוגיהם ושוב עיר שניתן לכנותה הפעם – חאן יונס סיטי... משם עוצרים בעוד כשני דוכני שווקים, האחד ליד פסל השמוק והשני מעל גבעה שצופה על העיר.

 

מגיעים לחניית לילה במחנה גר שלמרגלות מומנט ענק המתאר את האמפרייה המונגולית. מקלחות חמות ארוחת ערב. לאחריהן הופעה 'פרטית' לקבוצה שלנו של כלי נגינה ושירת חומי ע'י צוות של 5 נגנים. נחמד ונעים מאד.

 

יום רביעי 12/8/09 מחארחורין לצפון המדבר הגובי

 

לדיונות כבר ערב קודם התחממה הטמפרטורה ואכן יצאנו לדרך ביום חם מאד[כ 40 מעלות!], אבל כרגיל במונגוליה יבש מאד. התחלנו את היום במונומנט שלמרגלותיו לנו את הלילה. זהו פסל ענק המתאר את מסעות המונגולים בתקופות השונות. כולל כיבושי ג'יגנס חאן. משם מבט ונופה של חארחורין, היא חאן - יונס. ליד המונומנט שוק קטן ובתוך הפסל הוקם אובו ענקי. למרגלות הפסל ישבנו וקבלנו 'שעור 'פרטי מ 2 מחברי להקת הערב הקודם שעלו עימנו והסבירו והדגימו מהי שירת חומי ומהו הכינור הלאומי ה - HORSE HAD FIDLE. המשכנו בדרכינו ועצרנו במוזיאון שבהקמה, פרוייקט ענק טורקי-מונגולי, רק במונגוליה בעת עבודות הבנייה והפירזול, תלויות תמונות ומוצבים פסלים במוזיאון ותיירים רשאים להיכנס ולבקר. אתם יודעים עצירה לארוחת צהרים, האחרונה בשטח ! בהמשך הדרך גילה לנו 'הנץ' קן נשרים שכמובן התקרבנו: התרשמנו ואיך לא...צילמנו. ליד הקן עסק כלב באכילת נבלה של כבשה ועורבים עמדו בצד והמתינו לתורם, אכן הטבע בהתגלמותו . בהמשך עצרנו ליד משפחה בגר ובקשנו מעבר לחווית [ אלק] גר והאירק המגעיל, לראות אילופו של סוס. תמורת $20 הם הסכימו לעשות לנו הצגה של 2 רוכבים שמשתלטים על סוס 'פרא', להלבישו באוכף ורסן ולדהור עמו. ממש ליד מחנה הגר-שלנו ששוכן למרגלות דיונה ענקית מצאנו גמלים דו -דבשתיים וכמובן...הצטלמנו וחלקינו רכב עימם. עם ההגעה למחנה טיפסנו, מי – יותר ומי פחות ע'ג הדיונה, עוד חוויה מרנינה.

 

בערב אחרי ארוחת הערב 'פיצוץ' שמוביל איתן הד'ר ואחרים כי אילן מעדכן שנגה ואני החלטנו לתת מעבר לטיפ המוסכם, טיפ 'פרטי' לאיוגו, הנהג שלנו. בערב לאחר מקלחות התכנסו 8 בלבד מהקבוצה לשמוע מסיפוריו של יענק'לה, ילד תש'ח שסיפר על חוויותיו ועל תקופת הצנע.

 

הטבע במונגוליה- הרי זוהי המהות של הטיול לא ?

 

מרחבים עצומים ורבים, רובם ככולם ירוקים בשלל גווני הירוק השונים. ככלל הטבע מתחלף במרחבים בין כביש סלול [מעט מאד] לדרכים יותר ברורות ופחות ניראות גם הם ארוכות ואין- סופיות. אדמה חולית, אדמה חומה, ואדמה צפופה. משטחי דשא- בר אזורי קוצים ושיחים, מעט אזורים צחיחים, מעט עצים ולא מאד גבוהים. ערוצי נחלים רבים, בדרך כלל מלאי מים, צרים ורחבים רדודים ועמוקים יותר. המים במונגוליה מקבלים הרבה כבוד שכן הם מקור המחייה שלהם ולכן לא ילכלכו בשום צורה את המים, מה שלא מונע מהם לשתות, להשקות סוסים ולהתרחץ בהם. מזג האויר חם ביום וקר בלילה, יכול להיות שימשי ובהיר, לעומת קור וגשמים. הטבע פראי ואמיתי לגמרי, הטבע נטול קצות ! כמו צמחים רבים ושונים שראינו, כך גם סוגי חיות רבות כמו סנאים ,חגבים, חיפושיות, ציפוי נוי וציפורי טרף וכמובן החיות 'המסורתיות' שבמונגוליה – הסוס, הפרה, היאק, הכבשה, העז, הכלב. צבעי השמים כחול בגוונים, עם עננים לבנים, ענני נוצה וענני גשם. בפסגות רבות נמצא אובו – יש כאלו כ 3000 כך שהם חלק מהנוף, האובו משמש את 2 הדתות הבודהיסטים והשמאנים, בסמוך או בנפרד נמצא גם STUPA שזהו מזבח בנוי [ לעומת האובו שהוא יציר טבע של אבנים או קורות עץ]. הסטופה בנוייה מ 3 חלקים, והיא טובה לבודהיסטים בלבד. אין אריות במונגוליה אך הם סמל ומייצגים את הכוח, לכן הן מופיעים ככוח לגרש רוחות רעות. גם הקולות בטבע מדהימים –קולות של גשמים, רוחות, חיות רבות ועוד. יום חמישי ה 13/8/09 – יום נסיעה מהמדבר הגובי חזרה ל UB יוצאים בבוקר לנסיעה ארוכה של כ 300 ק'מ מהמדבר הגובי לאולן באטר. אחרי ארוחת הבוקר נפרדנו מצוות המטבח והמינהלות במילים חמות ובטיפ של $100 לכל איש צוות ולנהג וכן $200 לטבחית. רוב הדרך אינה סלולה וגם בקטעים שסלול, בדיוק כעת משפצים ואנו יורדים הרבה לשבילים. מגיעים בצהרים לבירה המלוכלכת והמוזנחת, אין כאן שום פיתוח סביבתי או טיפוח כלשהוא. בעיר גרים ספוראדיים שכל נווד קבע לעצמו, פחונים, בתי מגורים בעלי קומות. המולה וצפיפות מכוניות שלא מכבדות אף חוק ו/או תמרור. עוצרים לאכול צהרים בפיצרייה ומקנחים בגלידה ! –איזה כיף, סמי-צויליזצייה, או כמו שאילן אומר בשיטת העז...לקחו לך משהו כך שכל שתקבל יהיה חדש וטוב. כאן גם נפרדים מנהגי הגיפים ורכביהם ועוברים לאוטובוס, כל זאת לאחר מילות ברכה ומענק טיפים לנהגים –כל נהג $100 ולנהג שלנו שהוביל וניהל אותם $150. נוסעים ל NATIONAL PARK l שלהם – שמורת הסלעים.

 

בדרך עוצרים ב'שוק השחור' 

 

הוא לא שוק שחור במובן שאנו מכירים אבל הוא בטוח צפוף מאד ושחור מאבק וליכלוך. בשוק יש הכל : משרוך נעל, ציוד משרדי ביגוד והנעלה, מזון ועד קניית גרים. זהו שוק שלהם-אוטנטי ואנו בערך המערביים היחידים. מגיעים לשמורה למחנה, חלוקה לגרים, הפעם נשהה יומיים ואפשר להוציא את הביגוד מהמזוודות לארונות...סתם אין מזוודות, רק תיקים ובוודאי שאין ארונות בגר / באוהל. שוב בעיית מים חמים וזרזיפי מים. המחנה ממוקם למרגלות סלעים מרהיבים שבשמורה. בערב גשום בזמן ארוחת הערב הטובה. השולחן שלנו קנה [אילן ואני] יין אדום ! הארוחה שוב מוגשת בבופה. אחרי כן הופעה [שוב...] של כלי נגינה ושירת חומי. יום שישי 14/8/09 – יום אחרון בשטח, שמורת הסלעים אחרי ארוחת הבוקר נוסעים נסיעה קצרה בשמורה עד לפסל הצב. ממנו הולכים הליכה קבוצתית לכיוון מנזר שבקצה של עשרות מדרגות ומשקיף על השמורה. חוזרים למחנה לארוחת צהרים ומנוחת צהרים, בכל זאת יום שישי האחרון שלנו במונגוליה, כל אחד 'נס' לגר שלו לנוח. אחה'צ הצלמים חלקם, מטפסים על אחד הסלעים שמעל המחנה לצלם וחלק אחר נוסע באוטובוס נסיעה קצרה להתרשם מהשמורה. בנוסף נגה, דובי, מרים, אילנה ואני מגבשים מכתב סכום והוקרה לאילן. בשעה 8 וחצי מתכנסים לקבלת שבת וארוחת ערב, תוך כדי הארוחה ולאחריה שוב מציקה לנו להקת הנגנים ושירת החומי. טוב הבנו כבר את הפרנציפ שלהם. אחרי ארוחת הערב ופיזורם של רוב הקבוצה נשארים שוב– נארה, אילן, נגה, דובי ואני לשיחה לתוך הלילה עם נארה על חייה, עולמה הפרטי ועל תפיסות עולם הבסיסיות.

 

ה system שלנו

הלינה באוהלים הינה על גדת נחל/נהר לשם תספוקת של מים לבישול, קפה/תה ושטיפת כלים. הצוות מקים את האוהלים, מכין ארוחות ומוביל לנו את הציוד. שולחן האוכל והכסאות מאורגנים עם או בלי שימשייה, לכל אחד תרמוס שתיה חמה וכלי אוכל. בכל ארוחה יש נוטלה, ריבות, רטבי סויה, צי'לי וחרדל, 2 סוגי קרקרים ועוגיות וכן לחם. רוב הארוחות מתחילות עם סלט, מרק, מנה בשרית או חביתה או דייסה בבוקר. בסיום הארוחות- פרי, לפתן או שוקולד. באהלים מארגנים את השק'ש, מזרון והציוד, כשהפנס צמוד. אחרי ארוחת ערב אם לא קר מדי נשארים לשוחח ולספר בדיחות. בבוקר המדריכה משכימה כל אוהל עם כוס קפה או תה. ההתארגנות בבוקר הינה ב EASY כל אחד מקפל את שק'ש, המזרון והציוד. הכל נערם ב 4 ערמות לפי הגיפים. בכל יום צועדים מעט לשם חילוץ עצמות. בגי'פים אנחנו קבועים ומתחלפים במקומות הישיבה בין העצירות שהן בתכיפות די רבה, אם לפיפי ואם לצילומים. הן באוהלים והן ב GEAR CAPS שומעים הכל בין האוהלים ולא תמיד האנשים זוכרים זאת... 'המצאת הטיול' היו 3 מתקני שרותים ניידים שהביאו עמם, מירי ויובל, גדי ומרים ויענק'לה ואילנה. במחנות הגרים השרותים נקיים ומוקפדים מה שלא ניתן לאמר לגבי המקלחות. ארוחות בדרך כלל טובות ומשופרות ע'י צוות המטבח שלנו.

 

שבת אחרונה- 15/8/09 – חוזרים לאולן באטר

אחרי ארוחת בוקר מוקדמת והעמסת הציוד, נוסעים לפסלו החדש של ג'יגנס חאן. הפסל ממוקם בשמורה והינו בעצם קומפלקס שלם שעדיין בבנייה ופיתוח. במרכזו הפסל שגובהו 40 מטר ! עלותו 30 מיליון דולר !!! כאן ניראה גי'גנס חאן רכוב ע'ג סוס ובידו מטה 'קסמים'. אין ספק שזהו עושר ופאר חריג לחלוטין בנופה של מונגוליה. ממשיכים לבירה למוזיאון הלאומי, זהו מוזיאון מיושן שבו 10 אולמות תצוגה המציגים פולקלור, מסורת והיסטוריה של מונגוליה והמונגולים כעם נודד. אילן הקצה שעתיים למוזיאון 'מיובש' שלאחר שעה רובינו כבר חיכנו בלובי. ממשיכים לחנות / למול מרכזי והיחיד במונגוליה, חנות בת 6 קומות בעלת סגנון מערבי ששוב ניתן לקנות כמעט הכל בעיקר מזכרות, אבל במחירים תיירותיים ומערביים שאפילו לא מזכירים לנו את שראינו ב COUNTRY SITE – הוא השטח במונגוליה. בערב מגיעים למלון, למים החמים ועד 8 כשיוצאים לסיכומים כולם אורזים מחדש לקראת הטיסה חזרה. שוב חוזרים למסעדת BD לחדר הפרטי לשיחת סיכום וארוחת ערב. בדרך נגה דובי ואני מעניקים שי של חולצה לנארה כמתנה מאיתנו [ הפעם סולידי וללא עידכון הקבוצה כדי למנוע שוב 'רעשים']. הערב מתחיל באוכל, אלא מה?, אז משחקים את משחק המתנות – כל אחד התבקש לקנות שי קטן בעד 3 $ ולהניחו על השולחן. כל משתתף בוחר מתנה מ'הקופה' או מחברו - נחמד, מפשיר את האוירה וצחוקים. מילות סכום של כל מטייל, פיליטון מוצלח וציני שכתב איתן בשם הקבוצה מילות סכום של נארה וטיפ של הקבוצה, $200 עבורה. נגה קמה לקרוא את מכתב הברכה והסכום לאילן ואנו מעניקים לו שי של קשת וחיצים ובקבוק יין מיוחד המצופה עור מגולף. אילן מאד מתרגש ומסכם יפה ועדין את המסע. חוזרים למלון ללינה אחרונה ואירגון המחר.

 

יום ראשון 16/8/09 – טסים ממונגוליה לבייג'ין

 

לאחר ארוחת בוקר וזיכויים של החדרים יוצאים לטיסה אייר צ'יאנה לביגי'ן, טיסה של שעה ו 40 דק. עם הגעתינו נגזר עלינו להמתין בין 14:00 ל 22:00 [ מועד הטיסה לארץ] ולהעביר את הזמן. חרשנו את ה DUTY שלהם שאינו מרשים ומאד יקר. אכלנו, שתינו קפה, ליקקנו גלידה והגענו ל GATE בזמן לבדיקות הביטחוניות. כאן זומנו אילן ואני למרתף, לחדר הביטחון והבדיקות של אל-על לזיהוי הקשת ופירוקה מהמארז שלה וכן לשיקוף חוזר לנעל אחת שלי מתוך הזוג שהיה בצי'מידן. עבר בשלום... עולים ב 21:30 למטוס, שוב יושב גי'פ 1 יחד במטוס, רק ללא הנהג אויגו ונארה המדריכה... מתחילה לה סגאה של אי המראת המטוס כתוצאה מתקלה ושהות של נו עד 03:30 בתוך המטוס ! אז פורקים אותנו ואת הציוד [ עוד סיפור...] ומועברים למלון קראון פלאזה ללינה וארוחת בוקר.

 

 

יום שני 17/8/09 – בכל זאת טסים בסופו של יום

לאחר לילה קצר שהחל רק ב 07:30 בבוקר במלון יוקרתי נפגשים בצהרים לארוחת ולשמיעת הבשורה שהמטוס כנראה תוקן ונמצא בבדיקות, כך שאם הכל יוגדר כתקין נמריא בערב. עולים לחדרים לנצל עוד רגעי שינה, חלקם נוסעים לעיר.... ובשעה 16:00 אנו מתבקשים להיות עם כל הכבודה בלובי לשם הסעה לשדה. שוב בלאגן של זיכויים והעמסות ציוד, אך מגיעים לשדה. בדיקות בטחוניות בשדה, שוב משטרת ההגירה הסינית והנה אנחנו שוב ב DUTY המעצבן שלהם ממתינים לטיסה לארץ. בשעה 20:00 המראנו לארץ, 11:50 שעות של טיסה לת'א. נוחתים ב 02:30 בנתב'ג, איסוף הכבודה ופרידה קצרה ליד מסוע המזוודות. זהו אני כאן !!!